<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול סימן ל'</h1>
<h2>דף לח:</h2>
שאלה אם ערלה נוהגת בנטיעת גוי שלו שבספר המצות מתיר ובירוש' [ערלה פ"ג ה"ז, קידושין פ"א ה"ח] משמע שאסור. תשובה. ערלה נוהגת בנטיעת גוי שלו ויש לנו ראיה ממאי דאמרי' [קידושין ל"ח ע"ב] ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו (ל)לוקט משמע שזה הלוקח מגינת הגוי הוא לוקח [דאי] דישראל הוא המוכר עצמו לא ימכור לו. ובפ' בתרא דיבמות [קכ"ב ע"א] גרסי' גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמ' פירות הללו של ערלה הן לא אמ' כלום שלא נתכוון זה אלא להשביח מקחו. אשתכח דאי (ברים) [בריר] לן דערלה נינהו אסירי. וההיא ראיה דמיתי בספר המצות מיהא דתניא בפרש' קדושים תהיו [תו"כ פרשת' ג' ה"ב] ונטעתם להוציא זה שנטעו גוים קודם שבאו אבותינו לארץ (משום דלא נתחייבו בערלה קודם שנכנסו לארץ) או יכול שאני מוציא אף מה שנטעו משנכנסו לארץ ת"ל כל עץ מכאן [אמרו] עד שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אע"פ שלא כבשו חייב. הא לאו ראיה היא דהאי דפטר קודם שבאו אבותינו לארץ משום דלא נתחייבו בערלה קודם שנכנסו לארץ. וה"ר יהודה בר ברזילי כתב בהלכות ערלה הכי והילכתא נטיעת גוי חייבת בערלה ואסור ליקח מפירותיו היכא דידיעא לן בודאי דפירות דערלה אינון שכך שנינו [ערלה פ"א מ"ב] הנוטע ברשות הרבים והגזלן שנטע והנכרי שנטע והנוטע בספינה והעולה מאיליו חייב בערלה. ואין בכאן משניות של סדר זרעים שאעיין בהם.
